פסק-דין בתיק ת"ק 009238/03

1.         לקראת נסיעתה לארה"ב רכשה התובעת אצל הנתבעת פוליסת בטוח נוסעים משופרת שנועדה לכסות גם אירוע ביטוחי של מחלה קיימת. התובעת נזקקה לפוליסה המשופרת בשל אבחונה הרפואי והתרופות שמקבלת באופן קבוע בהיותה בארה"ב לאחר שתיית משקה אלכוהולי ביחד עם התרופות שצורכת אבדה התובעת את הכרתה ופונתה לבית חולים ואושפזה במחלקה לטפול נמרץ.

            אביה של התובעת שקיבל מידע בארץ התקשר לרופא המטפל בארה"ב ובהמלצתו יצא לשהות עם בתו התובעת.

            לאחר 4 ימי אשפוז שוחררה התובעת מבית החולים וקבלה מרשמי תרופות להמשך טפול.

            עפ"י המלצת הרופאים המטפלים סיכם אביה שעם שחרורה מבית החולים תקדים את שובה לארץ להמשך טפול רפואי.

            התובעת ואביה שבו לארץ לפני המועד המתוכנן המקורי ותבעו השבת סכומי כסף שפורטו במכתב שצורף לכתב התביעה.

            תביעתה של התובעת נדחתה בטענה שעל בסיס חוות דעת רפואית האירוע הרפואי היה על רקע פסיכיאטרי שאיננו מכוסה בפוליסה.

            בתשובה המציאה התובעת אשור של הרופא המטפל בו נטען כי איננה סובלת ממחלת נפש והתרופות שמקבלת הנם בשל התקפי חרדה מהם סובלת מאז שנת 2001.

            עד כאן טענות התובעת בכתב התביעה וטענות אביה כפי שנטענו בדיון.

2.         הנתבעת מפנה לעובדה כי התובעת שתתה כמות גדולה של אלכוהול יחד עם נטילת תרופות ובשל שילוב קטלני זה נזקקה לטיפול הרפואי.

            הנתבעת מפנה לסעיף 6 בפרק "חריגים" שבפוליסה ולפיו אין חובת תשלום בגין תביעה הנובעת מהפרעות נפשיות, איבוד לדעת או ניסיון לכך, או בשל נזק הנגרם ברשלנות המבוטח או אי נקיטת אמצעים למניעתו או לצמצומו.

            עפ"י הדו"ח הרפואי היה יסוד לחשד בדבר ניסיון התאבדות שכן צוין בו כי התובעת מתחרטת על מעשיה וכי אושפזה לאחר שנטלה מנת יתר של תרופות יחד עם סימני אלכוהול שנמצא בדמה.

            עפ"י תיקה הרפואי של התובעת שהוצג בפני מומחה רפואי של הנתבעת נקבע בבירור רקע פסיכיאטרי לאירוע הביטוחי.

            הפוליסה המשופרת איננה מרחיבה את הכסוי הביטוחי למקרים כגון אלו.

            בנוסף נטען כי גם אם היה כסוי בטוחי, מה שמוכחש, הרי שלהוצאות הנתבעת אין בכל מקרה כסוי בטוחי. לא מדובר בקיצור נסיעה מחויב המציאות ולא ניתן לו אשור רפואי ובעניין זה מפנה הנתבעת לסעיף 5 בפרק "הסיכונים המכוסים".

            הוצאות האב אינן מכוסות שכן עפ"י הפוליסה נדרשת תקופת אשפוז של לפחות 10 ימים והנתבעת אושפזה רק 4 ימים ואין אף כסוי בפוליסה להוצאות שהיית האב בחו"ל.

3.         המחלוקת בעיקרה היא מחלוקת משפטית של פרשנות תנאי הפוליסה שכן ההוצאות הנתבעות הוצאו בפועל ומחלוקת היא האם הוצאות אלו מכוסות עפ"י תנאי הפוליסה.

            אביה של התובעת טען בפני באריכות מטעמה של התובעת וחשתי היטב בכאבו על מצבה הבריאותי של בתו ואף יכולתי להזדהות עמו בכך, ואולם הדאגה הכנה והאמיתית הביאה את האב למסקנות משפטיות שאין בידי לקבלן.

            בהחלט מובנת התנהגותו של האב על כי טס בדחיפות לארה"ב משקיבל מידע על מצבה הרפואי של התובעת ועל כי החליט מיד עם שחרורה מבית החולים להחזירה למקום מגוריה הטבעי בארץ.

            נימוקיה של נציגת הנתבעת באשר לדחיית התביעה מקובלים עלי ועל מנת שלא להרבות מכאוב די אם אציין כי דינה של התביעה להדחות ולו רק בשל סעיף 14 לפרק החריגים הקובע החרגה לאובדן או נזק הנגרמים ברשלנות המבוטח או עקב אי נקיטת אמצעים למניעתו, וכי כיצד ניתן לתאר את לקיחת תרופות היתר יחד עם שתיית אלכוהול אם לא רשלנות, גם אם לא יותר מכך.